האם לשכת עורכי הדין בישראל רלוונטית לעורכי הדין?

לשכת עורכי הדין בישראל ואורגניה השונים, רלוונטית לעורכי דין בישראל עוד יותר ממה שניתן לצפות. מצבע העניבה ועד נייר המכתבים, מכתיבה לשכת עורכי הדין כללים. חשיבותה וכוחה הרבים, הופכים אותה להרבה יותר מעוד איגוד מקצועי.

מניין שואבת לשכת עורכי הדין את כוחה?

השאלה המעניינת כשלעצמה, האם לשכת עורכי הדין בישראל רלוונטית לעורכי הדין, מזמינה שאלה מקדימה, והיא האם לעורכי דין בישראל נתונה בכלל הברירה? יאמר כבר בתחילת דברינו, כי התשובה היא שלילית.

בישראל, חברות בלשכת עורכי הדין היא מנדטורית לעיסוק במקצוע, וקבלת רישיון לעסוק כעורך דין מותנית בחברות בלשכה.

יתירה מכך, לשכת עורכי הדין היא הגוף הבלעדי המסמיך עורכי דין בישראל ומעניק להם רישיון.

על כן בין אם עורכי דין בישראל רואים את לשכת עורכי הדין כרלוונטית עבורם, ובין אם לאו, המחוקק קבע עבורם שהיא רלוונטית מניה וביה.

לשכת עורכי הדין שואבת את כוחה מחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961. החוק מינה את לשכת עורכי הדין כשומרת הסף של המקצוע.

היא המעניקה רישיונות לעיסוק בו והיא השוללת אותם; היא המחוקקת את הכללים החלים על עורכי דין בישראל, אשר כוחם הנורמטיבי שווה למעשה לכוחה של חקיקת הכנסת; היא המוסמכת לשמור על גבולות המקצוע ולפעול כלפי מי שלשיטתה מסיגים אותו. היא אדון לעצמה.

כיצד לשכת עורכי הדין מפקחת על עורכי דין בישראל?

לשכת עורכי הדין מלווה עורכי דין בישראל, וכל משרד עורכי דין, בכל צעד ושעל, ממש מינקות.

א. היא המפקחת ומאשרת התמחויות, ועל מתמחה ומאמנו לדווח לה במחציתה ובסופה של תקופת ההתמחות. העובדה כי פלוני עומד בתנאים על פי החוק להירשם כמתמחה איננה מחייבת את הלשכה לאשר את התמחותו במידה ולדעתה "המועמד אינו ראוי לשמש כעורך דין".

ב. כמו כן, היא המאשרת את סיום ההתמחות ומאשרת למי שסיים את התמחותו לגשת לבחינות ההסמכה, שהיא האחראית הבלעדית על קיומן. גם לאחר הצלחה בבחינות, הלשכה רשאית לסרב לקבל מועמד לחברות מטעמים מובנים של הרשעה חמורה בפלילים למשל, אך גם מן הטעם שלשיטתה "אין המועמד ראוי לשמש עורך דין".

ג. הלשכה אף ממלאה תפקיד בלעדי בהסדרת פעולותיהם ומחדליהם של עורכי דין בישראל, משקיבלו את הרישיון הנכסף, ומשהקימו או מועסקים במשרד עורכי דין.

הלשכה מחוקקת ואוכפת כללי אתיקה נוקשים. חלקם בודאי ברומו של עולם כמו איסור להימצא בניגוד עניינים, לקבל טובות הנאה ושמירה על חיסיון. מעבר לאלו קובעת הלשכה כללים המגדירים ומסדירים את אורח חייהם המקצועי של עורכי דין בישראל.

כיצד יראה נייר המכתבים וכרטיס הביקור וכיצד יראה השלט שמחוץ למשרד עורכי דין. הלכה אף קובעת מה ילבשו עורכי דין בשראל בעומדם בפני בית המשפט.

על העמדה לדין משמעתי

בכוחה של הלשכה, באמצעות בתי הדין המשמעתיים לשלול את רישיון העיסוק של עורכי דין בישראל, באופן זמני או לצמיתות.

המדובר בפגיעה אפשרית ואנושה בחופש העיסוק, מקל וחומר שעה שחברות בלשכה היא מנדטורית כאמור לעיסוק במקצוע.

דלתה של לשכת עורכי הדין פתוחה, באמצעות ועדות האתיקה, לקבלת תלונות מעורכי דין אחרים, מבית המשפט, ובעיקר מלקוחות.

כל פניה של לקוח לועדת האתיקה, גם אם עיון ראשוני ילמד כי אין היא מלמדת על עבירה כלשהי על כללי האתיקה, תצריך אוטומטית פניה של ועד המחוז לעורך הדין לקבלת תגובתו.

אי-מסירת תגובה היא עבירת משמעת בפני עצמה. המדובר בנטל כבד, ובקרב חלק מעורכי הדין מורת הרוח רק מתגברת נוכח העובדה שתלונות מצד לקוחות מוגשות בסמיכות מועדים "תמוהה" למועד תשלום שכר הטרחה.

לסיכומם של דברים, אין חולק על התפקיד החשוב שנועד ללשכת עורכי הדין. שמירה על טוהר המידות היא מטרה נעלה שעורכי דין בישראל בודאי שותפים לה כולם.

ברור עוד שמשרד עורכי דין נדרש מעצם עיסוקו לפעול תחת כללים נוקשים של יושר ויושרה. אפשר שקיימת אי נוחות ממידת ההתערבות, או עומק ההתערבות בעיצוב אורח חייו המקצועי של עורך הדין, ועל העובדה שהלשכה היא העומדת לבדה בשער הכניסה למקצוע.

לשאלה האם לשכת עורכי הדין בישראל רלוונטית לעורכי דין בישראל, נשיב ב"הן" מהדהד. מאידך גיסא, זה לא שיש להם ברירה…

אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין, ברכה לראש השנה 2017