מה ההבדל בין תאונת עבודה לבין מחלת מקצוע?

למשמע המונח "תאונת עבודה", הקונוטציה העיקרית אשר עולה בדרך כלל, הינה ההגדרה הפשטנית ביותר, היינו, פגיעה כלשהי שנגרמה במהלך העבודה, בדרך אליה או ממנה. אך מה שרבים אינם יודעים, זה על קיומה של "מחלת מקצוע", המעניקה לעובד את אותן הזכויות בדיוק!.

למעשה, הן תאונת עבודה והן מחלת מקצוע שתיהן מהוות פגיעה שנגרמה לעובד במהלך עבודה ואשר העובד יהיה זכאי בסופו של דבר לקבלת פיצוי כספי בגינה, אך בין השתיים הבדלים מהותיים, המביאים לכך שבמחלת מקצוע הדרך לקבלת הפיצוי, ארוכה ומורכבת יותר.

הבדל בהגדרת המונח

מעבר לעובדה כי ההבדל העיקרי הינו בכך שתאונת עבודה הינה מקרה חד פעמי הקורה בפתאומיות ואילו, מחלת מקצוע יכולה להתפתח במשך שנים, קיימים הבדלים גם בהגדרת החוק עצמו:

תאונת עבודה- מוגדרת בחוק באופן כללי כפגיעה שנגרמת לעובד במהלך העבודה, בדרך אליה או ממנה, כאשר בחוק הוראות נוספות המגמישות את ההגדרה ומכניסות סיטואציות רבות נוספות תחתיה-למשל אם העובד סטה בדרכו לעבודה לאסוף את בנו מהגן ונפגע- ייחשב כתאונת עבודה.

מחלת מקצוע – המדובר הוא על מחלה מסוימת מתוך רשימה סגורה ומוגדרת המופיעה בחוק שנגרמה לעובד אף בתנאים המפורטים במדויק בחוק, כמו למשל במחלה הנגרמת עקב חשיפה לחומרים מסוכנים- צריך שהחומר יהיה ברשימה, להראות כמה זמן נחשף העובד ועוד.

הבדל בדרישת הוכחת הפגיעה

בתאונת עבודה – עו"ד שחר זמלר המופיע בישראל היום מסביר כי כל שצריך לציין הוא את מועד קרות הפגיעה (בדרך כלל יצוין זה אף בטופס בל-250 שנותן המעסיק או ביתר המסמכים הרפואיים של העובד לאחר הפגיעה) וכן, כי הפגיעה בעבודה  היא זו אשר גרמה לאותו נזק או נכות רפואית או הנפשית.

.

במחלת מקצוע – כאן הדרך ארוכה וקשה יותר: על העובד להראות כי מחלת המקצוע נמצאת ברשימה הסגורה שבחוק, שהמחלה לא נכנסה לרשימה לאחר המועד בו חלה ובנוסף, חייב להוכיח כי הפגיעה / הנזק ממנו סובל נגרם מאותה המחלה ובתנאי החוק (למשל- משך החשיפה למפגע).

דוגמאות למחלות מקצוע:

1. נזק לאוזן בשל רעש בעבודה- הנפגע יצטרך להראות כי עבד שעות רבות ברעש בשיעור מסוים (כקבוע בחוק) וכי הרעש הנ"ל גרם לנזק שנגרם לו בשמיעה באותה האוזן.
2. מחלות עור שהתפתחו בעבודה- על הנפגע להראות ממה נגרמה אותה מחלה, מאיזה חומר מסוכן, כמה זמן נחשף לאותו החומר ויצטרך להוכיח את הקשר בין המחלה למשך החשיפה לחומר זה.

ההבדל בין תחילת מועד הזכאות לפיצוי בגין הפגיעה

בתאונת עבודה- מועד תחילת הזכאות לקבלת דמי פגיעה הינו מועד קרות התאונה.

במחלת מקצוע – מאחר והפגיעה אינה פתאומית או חד פעמית ולא ניתן להתחקות אחר המועד המדויק לפרוץ המחלה, הרי שמועד הזכאות נספר מיום קביעת שיעור נכותו של הנפגע בגין מחלת העבודה.

"פיתוח" המונח מחלת מקצוע

עם השנים ועם התפתחותם של יותר ויותר ענפי ואופניי עבודה, התפתחו פגיעות נוספות בעבודה אשר אינן נכנסות לגדרי תאונת עבודה ואף אינן מצויות באותה הרשימה הסגורה של מחלות מקצוע, אך עדיין יש לפצות את העובד בגינן וכך, התפתחה תורת ה"מיקרוטרואמה".

מיקרוטראומה בעצם מאפשרת לעובד להראות שאופי עבודתו או תנועות מסוימות שביצע באותו אופן במשך שנים בעבודה, גרמו בכל פעם לפגיעה קטנה ולא משמעותית, אך הצטברותן של כל אותן פגיעות יצרו למעשה פגיעה אחת "גדולה".

למשל: אצל עובדת שעבדה במשך שנים רבות במפעל ליצירת רכיבים אלקטרוניים ובכל שעות עבודתה, ביצעה את אותה התנועה של הורדת הראש לגובה מסוים והרמתו, התגלתה פגיעה בחוליות הצוואר שנגרמה לא בפעם אחת- אלא כתוצאה מפגיעות קטנות במשך שנים שהצטברו.

חשוב לזכור, כי הוכחת מיקרוטראומה כפגיעה בעבודה, דורשת אף היא הוכחת קשר סיבתי לא פשוט בין כל אותן פגיעות קטנות בעבודה לכדי פגיעה גדולה.

שלא כמו בתאונת עבודה "רגילה", על מנת להוכיח כי מחלה ממנה סובל הנפגע הינה בפועל מחלת מקצוע, המזכה את הנפגע בפיצוי בגינה, חשוב להבין את הניואנסים בהוראות החוק שכן, תביעת פגיעה בעבודה בשני המקרים מתחילה ומסתיימת אותו דבר, אך הדרך שונה לחלוטין.