כיצד מתכוננים נכון לוועדה הרפואית בביטוח הלאומי

כל אדם שהתנהל באופן כזה או אחר אל מול הביטוח הלאומי, מודע היטב לחששם הגדול של המבוטחים מהוועדות הרפואיות, שהרי הינן בעצם "התליין הבלתי רשמי" של המוסד לביטוח לאומי, והן אלו אשר החלטותיהן יחרצו גורלות המבוטחים.

חשוב לדעת ולהבין, כי אמנם הוועדות הרפואיות כבר ראו ושמעו הכל (או לפחות כמעט הכל) והעבודה בהן נעשית כבר באופן אוטומטי ועדיין, ככל שמבוטח יגיע מוכן יותר לוועדה רפואית, הסיכוי שטענותיו יידחו או יידחו באופן סביר בהכרח יהיה קטן יותר.

וועדה רפואית בביטוח הלאומי – על פיה יישק דבר

כל תביעת מבוטח לקבל דמי נכות מכל סוג, מגיעה לוועדה רפואית בביטוח הלאומי, אשר היא זו אשר בעצם בוחנת את תביעת המבוטח, והיא זו אשר קובעת האם נוצרו לו אחוזי נכות כתוצאה מהפגיעה או מהמצב הנטען ואם כן – באיזה אחוז? האם הנכות הינה זמנית או לצמיתות?

מה קורה בוועדה רפואית?

1. מי יושב בוועדה – בכל וועדה רפואית יישב רופא או שניים (מומחיות הרופאים לפי פגיעת המבוטח כפי שהוצגה במסמכיו הרפואיים) ובנוסף, מזכיר- שיכתוב את פרוטוקול הוועדה.
2. לפני כניסת הנפגע – הרופאים יעיינו במסמכים הרפואיים ולאחר מכן, הנפגע ייקרא להיכנס על ידי המזכיר.
3. תיאור הפגיעה ומגבלותיה- הנפגע יספר לוועדה את השתלשלות העניינים שהובילה לפגיעה, את קרות הפגיעה ואילו נזקים ומגבלות נגרמו לו ממנה.
4. מסמכים רפואיים חדשים – אם יהיו לנפגע מסמכים חדשים (בייחוד כאלה שיכולים להעיד על החמרה במצבו הרפואי) – ימסור בוועדה.
5. בדיקה גופנית – אינה חובה, תיקבע בהתאם להחלטת הרופאים בוועדה.
6. החלטת הוועדה – יקבעו האם נותרה לנפגע נכות, אם כן באיזה שיעור ומאיזה מועד תחול, האם מדובר בנכות זמנית או קבועה.

המעמד מלחיץ – כדאי להתכונן לפני

כפי שנראה, יש הרבה אלמנטים בוועדה הרפואית שיכולות לגרום לנפגע ה"רגיל" ללחץ והתרגשות שיכולה לפגוע ביכולותיו להתבטא, להסביר ולהתנהל בפני הוועדה ולכן, חשוב ואף קריטי להגיע מוכנים לוועדה:

1. מסמכים רפואיים עדכניים – ככל שישנן תוצאות בדיקות או המלצות רפואיות חדשות בקשר למצבו הרפואי של הנפגע (או מסמכים שלא צורפו לתביעה), יש להביאן ולמסור העתק מהם לוועדה ובייחוד, אם המדובר במסמכים המצביעים על החמרה.
2. "נטרול לחצים" – רוב האנשים אינם מורגלים בדיבור מול "קהל", מה שמביא ללחץ והתרגשות, אשר יכולה לפגוע באופן הסברת הנפגע את הפגיעה והנסיבות בהן התרחשה ולכן, לנסות "לנטרל" לחצים ככל הניתן.
3. להתכונן על סיפור ותיאור הפגיעה – לכתוב על דף את סיפור הפגיעה (כיצד נגרמה, לאילו מגבלות ונזקים הביאה ועוד) וממש לשנן על מנת שניתן יהיה לדבר לאט ובנחת מול הוועדה ולא לשכוח שום פרט מהותי בפני הוועדה.
4. לא לספר סיפורים מיותרים ומופרכים – כאמור, הוועדות הרפואיות כבר ראו כמעט הכל, אז אין צורך להאדיר נסיבות פגיעה או השלכותיה על מנת לזכות להבנה או אמפתיה מיוחדת מאת הוועדה (ברוב המקרים זה אף יביא לתוצאה הפוכה).
5. ליווי חבר / בן משפחה- ככל שידו של הנפגע אינה משגת מימון ייצוג משפטי בוועדה (או שהוא אינו מעוניין בכך), כדאי להגיע עם מכר או בן משפחה שיוכל להשרות ביטחון על הנפגע ובמידת הצורך, אף לעזור לו בהתנהלות מול הוועדה.

עצת הזהב – ליווי משפטי

עורך דין העוסק בענייני הביטוח הלאומי מצוי בוועדות הללו על בסיס יומי כמעט ולכן, בקי בכל דרכי ואופן התנהלותן ולכן, ככל שניתן כמובן, כדאי לנפגע להגיע עם עורך דין אשר גם יכין את הנפגע לפני הדיון בוועדה, וגם בפועל ידבר וינהל את כל הדיון באופן המקצועי והמיטיבי שאפשר.

הגעה לוועדה רפואית ללא כל הכנה או הכנה לא מספקת, עלולה לגרום לנפגע להפסד כספים וזכויות רבות אשר בהכרח ישפיעו על עתידו ובוודאי עתידו הרפואי ולכן, יש לתת לוועדה הרפואית את "הכבוד" הראוי" לה ולהגיע מוכנים ככל שניתן!.