תאונת דרכים המתרחשת בדרך לעבודה היא מקרה ייחודי המהווה למעשה 'יציר כלאיים' של שני חוקים שונים המאפשרים תביעת פיצויים בגין התאונה: הן פיצוי בגין תאונת הדרכים והן פיצוי בגין תאונת עבודה. יש לעמוד על ההבדלים בין חוקים אלו ועל הייחודיות של כל חוק באשר לפיצויים ולזכויות המגיעים לנפגע.
מה מוגדר כתאונת דרכים בדרך לעבודה?
חוק הביטוח הלאומי במדינת ישראל מכיר בעובדים שנפגעו במהלך העבודה כזכאים לפיצויים ולזכויות שונות. החוק אף מרחיב את תחולת ההכרה בתאונות עבודה גם למקרים שבהם התרחשה תאונת דרכים בדרך ממקום העבודה אל בית העובד (סעיף 80 (1) לחוק הביטוח הלאומי). חשוב לציין כי התאונה המוכרת כתאונת עבודה יכולה להתרחש הן בדרך אל מקום העבודה והן בדרך חזרה ממנו. עם זאת, החוק קובע שתאונת דרכים שהתרחשה בדרך מהעבודה לא תיחשב כתאונת עבודה אם העובד סטה מהדרך המקובלת במהלך הנסיעה. החוק מחריג שני מקרים שבהם גם אם הייתה סטייה במהלך הדרך והתרחשה תאונת דרכים, היא עדיין תיחשב כתאונת עבודה:
- הורדת ילדים במוסדות החינוך בדרך לעבודה
- עצירה לתפילת בוקר בבית תפילה בדרך לעבודה
האם כל תאונה תיחשב כ'תאונת דרכים בדרך לעבודה'?
כפי שנאמר לעיל, החוק קובע כי אם התאונה התרחשה כאשר העובד סטה מהדרך המקובלת במהלך הנסיעה, הוא לא יהיה זכאי לפיצויים בתור נפגע תאונת עבודה. פסיקת בתי המשפט התחבטה בשאלה מה מוגדר כסטייה מהדרך המקובלת. כך לדוגמה, ניתן לתהות האם עצירה לקניות או הבאת ילד לחוג בדרך חזרה מהעבודה תיחשב כסטייה מהדרך המקובלת. מסקירת פסיקות בית המשפט נראה כי אין תשובה אחידה לשאלה מה מוגדר בדיוק כ'דרך מקובלת', ובית המשפט דן בכל מקרה לגופו תוך בחינת הנסיבות הרלוונטיות לעניין התאונה והנפגע הספציפי. יש להדגיש כי גם אם הנפגע לא יוכר כנפגע תאונת עבודה, הוא עדיין יוכל לתבוע פיצויים דרך חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
מה מיוחד בתאונת דרכים בדרך לעבודה?
כיום, כל אדם שנפגע בתאונת דרכים, בין אם בדרך לעבודה ובין אם לאו, זכאי לפיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים. חוק זה קובע כי אין תלות במידת האשם של הנפגע והוא יהיה זכאי לפיצויים בכל מקרה. חשוב להדגיש כי כאשר אנו מדברים על תאונת דרכים, לא מדובר בהכרח על תאונה בין שני כלי רכב, אלא גם מקרים של פגיעה בהולכי רגל או נוסעים ברכב מוגדרים כתאונת דרכים לצורך הגדרות החוק. אם כן, במקרים מעין אלו הנפגע זכאי למעשה לפיצויים הן מכוח היותו נפגע תאונת דרכים והן מכוח היותו נפגע תאונת עבודה, בהתאם לסייגי החוק והפסיקה.
מה האפשרויות העומדות בפני נפגע תאונת דרכים בדרך לעבודה?
לנפגע מסוג זה עומדים שני מסלולים עיקריים לתביעת פיצויים:
- תביעת תאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי – תביעה זו מוגשת מכוח חוק הביטוח הלאומי ועל הנפגע להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי תוך שנה ממועד התאונה. תביעה זו כרוכה במילוי טפסים שונים על ידי הנפגע ומעסיקו כדי שהביטוח הלאומי יכיר בנפגע כנפגע תאונת עבודה.
- תביעה נגד חברת הביטוח הרלוונטית – תביעה זו מוגשת מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כנגד חברת הביטוח הרלוונטית בהתאם לנסיבות התאונה ויש להגישה תוך שבע שנים ממועד התרחשותה.
מלבד מסלולים אלו, במידה שהנפגע מאבד את כושר עבודתו, הוא יוכל לתבוע את קרן הפנסיה שלו בגין רכיב אובדן כושר העבודה או לחלופין, אם יש לו ביטוח פרטי, הוא יוכל לתבוע גם את הביטוח הזה. במקרים חריגים, שבהם התאונה בדרך לעבודה התרחשה בשל רשלנות של המעסיק, ניתן יהיה לתבוע נזיקית את המעסיק בצורה ישירה.
מה ההבדלים בין מסלולי התביעה?
חשוב להדגיש כי מדובר בשני מסלולים מקבילים שאינם סותרים זה את זה, כלומר אין מניעה ואף רצוי לתבוע פיצויים דרך שני המסלולים הללו. עם זאת, לא ניתן לקבל כפל פיצויים ולכן במידה שייפסקו פיצויים דרך המוסד לביטוח לאומי, הם ינוכו מהפיצויים הניתנים בגין תאונת הדרכים.
קבלת התביעה בגין תאונת עבודה דרך המוסד לביטוח לאומי טומנת בחובה מגוון זכויות, זאת מעבר לפיצויים כספיים בגין התאונה: דמי פגיעה (75% מהשכר למשך כשלושה חודשים), סל שיקום, טיפול רפואי ועוד. מנגד, קבלת התביעה בגין תאונת דרכים מקנה בדרך כלל פיצויים כספיים גבוהים יותר, שכן בתי המשפט מתייחסים למגוון רחב יותר של 'ראשי נזק' כגון כאב וסבל, אובדן הנאות חיים ועוד.