בתי משפט וסמכויותיהם – תביעות קטנות, ענייני משפחה ותעבורה

מערכת המשפט בישראל מורכבת ממספר בתי משפט. בית משפט השלום ובית משפט המחוזי מוגדרים כבתי משפט כלליים והם מוסמכים לדון בתחומים משפטיים רבים.

לצדם, פועלים בתי משפט מומחים, בעלי סמכויות מצומצמות יותר, כדוגמת בית משפט לתביעות קטנות, בית משפט לענייני משפחה וכן בית משפט לתעבורה.

בראש מערכת המשפט עומד כמובן בית המשפט העליון המשמש גם כערכאת ערעור וגם כבג"צ.

סמכויותיו של כל בית משפט מוגדרות בדין, כאשר אין הוא יכול לדון בעניינים אשר אינם מצויים בסמכותו. החוק קובע הן את סוג התביעות בהן יכול לדון בית המשפט והן את סדרי הדין להם הוא כפוף.

מהן סמכויותיהם של שלושת בתי המשפט המומחים: תביעות קטנות, משפחה ותעבורה? מכוחו של איזה חוק הם פועלים?

בית משפט לתביעות קטנות

לצדו של כל בית משפט שלום, ניצב בית משפט לתביעות קטנות. בית משפט זה הוקם, על מנת לפסוק בתביעות כספיות פשוטות, בהליך מהיר ויעיל.

בית המשפט אינו דן בסכסוכים משפטיים מורכבים ובעת הצורך, רשאי הוא להעביר את התביעה לבית משפט השלום.

סמכותו של בית משפט לתביעות קטנות, קבועה בחוק בתי המשפט והוא דן בתביעות שהוגשו על ידי אדם יחיד בלבד, בשווי שאינו עולה על 31,900 ₪.

סכום זה מתעדכן מדי תקופה וחשוב לבדוק, מהו הסכום המעודכן, טרם הגשת תביעה.

חברות ותאגידים אינם רשאים להגיש תביעות אל בית משפט לתביעות קטנות, אלא כתובעים שכנגד.

בית משפט לתביעות קטנות אינו מחויב לפסוק על פי סדרי הדין האזרחי הרגילים, אלא בכל דרך הנראית לו צודקת.

לעניין זה חשוב לציין כי בית משפט לתביעות קטנות מוסמך לקבל ראיות שאינן קבילות בבית משפט אחרים.

סמכויות אלו ניתנו לבית המשפט, על מנת שיוכל לסיים את הסכסוך בין הצדדים במהירות.

הצדדים בהליך של תביעות קטנות, אינם מיוצגים על ידי עורכי דין ואם צד מעוניין בייצוג, עליו לקבל את רשותו של בית משפט לתביעות קטנות.

בית משפט לענייני משפחה

מומחיותו של בית משפט זה היא לדון בתביעות וסכסוכים בתוך המשפחה. סמכותו מוגדרת במפורט במסגרת חוק בית המשפט לענייני משפחה המסמיכו בין השאר לדון בעניינים הללו:

1. תביעה אזרחית: כל תביעה אזרחית אשר עילתה סכסוך בתוך המשפחה, מצויה בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה.

חשוב לציין כי הסמכות נתונה לבית המשפט, ללא קשר לשוויה של התביעה וזאת בניגוד אל בית משפט לתביעות קטנות, המוסמך לדון בתביעות כספיות עד שווי מסוים.

הסמכות קיימת לאור סיבת התביעה ואינה תלויה בשוויה.

2. תביעות אבהות: סכסוכים הקשורים לקביעת אבהות או אימהות.

3. ענייני ירושה: צווי ירושה, קיום צוואה וכיו"ב, הם עניינים הנדונים במסגרת בית משפט לענייני משפחה.

4. תביעה למזונות: אישה המבקשת להגיש תביעת מזונות אישה או מזונות ילדים יכולה לפנות אל בית משפט לענייני משפחה. סמכות זו נתונה גם בידיו של בית הדין הרבני וניתן לבחור, היכן להגיש את התביעה.

5. צווי הגנה: הגשת תביעה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, תהיה אל בית משפט לענייני משפחה. בין השאר, מדובר בבקשה לקבלת צו הגנה מפני בן משפחה.

בית משפט לתעבורה

פקודת התעבורה היא זו הקובעת את סמכויותיו של בית משפט לתעבורה. עבירות תעבורה הן עבירות פליליות ועל כן, סדרי הדין הנהוגים בבית משפט לתעבורה, הם אלו הנהוגים במשפט פלילי בבתי המשפט הכלליים.

לעניין עבירות תעבורה, יש להבחין בין עבירות קנס לבין עבירות משפט. במקרה הראשון, יכול הנהג לבחור האם לשלם את הקנס או האם לעמוד לדין בפני בית משפט לתעבורה.

במקרה השני, לא נתונה לנהג בחירה, אלא יעמוד הוא לדין באופן אוטומטי. הסיבה לכך: מדובר בעבירות חמורות כגון נהיגה בשכרות.

יש להדגיש כי תשלום הקנס – פירושו הודאה באשמה. אם בחר הנהג לעמוד לדין, בית משפט לתעבורה לא יפסוק לו קנס נמוך יותר מגובה הקנס המקורי, אלא במקרים חריגים.

ההליכים המתנהלים במסגרת בית משפט לתעבורה הם הליכים פליליים ולפיכך, התובע אינו אדם פרטי כבהליכים של בית משפט לתביעות קטנות או בית משפט לענייני משפחה.

משטרת ישראל היא התובעת בבתי משפט לתעבורה.

בתי המשפט המומחים דנים בתביעות בתחום משפטי מסוים, כמוגדר על פי חוק. בית משפט לתביעות קטנות, דן בתביעות כספיות נמוכות בלבד, סמכויותיו של בית משפט לענייני משפחה הן בתחום דיני המשפחה.

בית משפט לתעבורה דן בעבירות תעבורה, קלות כחמורות ודיוניו מתנהלים ככל הליך פלילי אחר.