יעוץ משפטי לקוי – מה עושים?

בשנים האחרונות ישנו גידול משמעותי במספר התביעות המוגשות בגין רשלנות מקצועית כנגד עורכי דין, עובדה אשר אמורה לעודד עורכי דין לנהוג ביתר זהירות אך אין הדבר תמיד כך. על כן, חשוב לדעת כיצד לנהוג במקרה של יעוץ משפטי לקוי.

עורכי דין חבים בחובת זהירות כלפי לקוחותיהם וזו מחייבת אותם לנהוג במיומנות, מקצועיות ומסירות כלפי הלקוח. הפרת חובת הזהירות וגרימת נזק ממשי ללקוח, מהווים התנהגות רשלנית.

האם כל יעוץ משפטי לקוי הוא בגדר רשלנות מקצועית? יש להבחין בין טיפול בלתי נאות של עורכי דין, לבין רשלנות מקצועית. ההבחנה הזו חשובה לשם הבנת עבודתו של עורך הדין ובעיקר לאור ההבדל שבין דרכי הפעולה שיכול הלקוח לנקוט, כנגד עורכי דין.

טעות בשיקול הדעת, המצויה בגבולות הסביר, אינה התנהגות רשלנית ובמקרה שכזה, לא יטילו בתי המשפט, אחריות על עורכי דין. כאשר עורכי דין פועלים באופן לא נאות, ניתן להגיש נגדם, תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.

במקרים בהם התרשל עורך הדין והתרשלותו גרמה ללקוח נזק, יוכל הלקוח להגיש כנגד עורך הדין, תביעה אזרחית, קרי, תביעה כספית ובית המשפט ידון בתביעה ויכריע בה.

מהו יעוץ משפטי רשלני?

כאשר עורכי דין נוהגים באופן אשר אינו מתיישב עם חובת הזהירות ועם סטנדרט העבודה הסביר, הם נוהגים באופן רשלני. יעוץ משפטי רשלני הוא יעוץ שניתן בניגוד לדין הנוהג בישראל, קרי, לחוק ולפסיקה. כמו כן, יכול עורך דין להעניק יעוץ משפטי רשלני משלא בחן לעומקו את המצב המשפטי של הלקוח ולא בחן את כל אפשרויות הפעולה המשפטיות.

התנהגויות רשלניות אחרות של עורכי דין, קשורות לאי מילוי החלטות בית המשפט, כגון איחור בהגשת כתב הגנה, סיכומים וכיו"ב.

חובת הזהירות של עורכי דין, מחייבת אותם לפעול במקצועיות ובמיומנות ומשלא עשו כן, התנהגותם הנה בגדר רשלנות מקצועית.

מה ניתן לעשות במקרה של יעוץ משפטי רשלני? הלקוח רשאי להגיש תביעה כספית כנגד עורכי דין אך חשוב להבין כי אין טעם כלכלי בהגשת תביעה, היכן שלא נגרם נזק כספי ללקוח.

ישנם מקרים בהם, נהג עורך הדין ברשלנות, אך זו לא גרמה בסופו של עניין, לכל נזק ללקוח. במצב דברים זה, הגשת תביעה, לא תזכה את הלקוח בפיצוי.

הגשת תביעה נגד עורכי דין

התנהגות רשלנית מצד עורכי דין, אשר גרמה לנזק כספי ללקוח, מצדיקה את הגשתה של תביעה כספית נגד עורך הדין שהתרשל בתפקידו. אולם, היכן שלא נגרם נזק, אין למעשה כל טעם בהגשת תביעה ובית המשפט עלול לפסוק כי על הלקוח לשלם הוצאות משפט.

לפיכך, טרם הגשת תביעה כספית בגין רשלנות של עורכי דין, יש לבדוק היטב את כדאיות התביעה. ככל שהנזק שנגרם, משמעותי יותר, כך גדל הטעם הכלכלי בהגשת התביעה. לקוח אשר נגרם לו נזק, עקב רשלנות של עורכי דין, יפנה אל עורך דין אשר עוסק בתביעות רשלנות מקצועית, יציג בפניו את המקרה ועורך הדין, ייתן ללקוח את חוות דעתו, באשר לסיכויי התביעה.

היכן שנגרם נזק ממשי ללקוח, עקב רשלנותו של עורך הדין, יש להגיש תביעה כספית ובית המשפט יעניק ללקוח פיצוי, על פי הראיות שבפניו ובהתאם לשיקול דעתו.

כפי שצוין מעלה, יש להבחין בין רשלנות מקצועית ובין טיפול בלתי נאות. עורך דין המתמחה בתביעות של רשלנות, יוכל לייעץ ללקוח, האם ההתנהגות שהוא מדווח עליה, הנה בגדר רשלנות או שמא, מצויה במתחם הסבירות.

הגשת תלונה לוועדת האתיקה

במקרים בהם אין טעם כלכלי בהגשת תביעה כספית כנגד עורכי דין, אך הלקוח חש, כי התנהגותו של עורך הדין, לא הייתה ראויה, ניתן להגיש תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.

מהם השלבים של הגשת תלונה נגד עורכי דין?

1. קבלת תגובת עורכי דין: משהוגשה תלונה נגד עורך דין, פונה וועדת האתיקה אל עורך הדין, לקבלת תגובתו על התלונה. כשיש צורך בכך, יכולה הוועדה לפנות אל המתלונן ולבקש את תגובתו לתגובת עורך הדין.

2. הגשת קובלנה: אם סברה הוועדה כי עורכי דין נהגו באופן רשלני, עד כדי עבירה אתית, תוגש קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין. היכן שהתנהגותו של עורך הדין, אינה מהווה עבירה אתית ואין די ראיות להרשעה, לא תוגש קובלנה.

3. החלטת בית הדין המשמעתי: דיון בקובלנה נערך על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי, אליו שייכים עורכי דין, ועל החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי, ניתן לערער לבית הדין המשמעתי הארצי. ערעור נוסף יהיה אל בית המשפט המחוזי בירושלים.

כאשר עורכי דין גורמים נזק ללקוח, בשל התנהגות רשלנית, זכאי הוא להגיש תביעה כספית כנגד עורכי דין. כמו כן, ניתן להגיש תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, אשר בסמכותה להחליט, על העמדתו לדין משמעתי של עורך הדין, נגדו הוגשה התלונה.