ל"הצפה" של השוק בעורכי דין חדשים מידי שנה, בניגוד למחשבה המקובלת, ישנם גם צדדים חיוביים. הדרכים להתמודד עם ירידה ברמתו של המקצוע, ככל שיש כזו, הן מגוונות, ואינן כוללות בהכרח את העלאת רף הכניסה למקצוע.
הרבה עורכי דין בישראל – האם זה רע?
המספרים כך נדמה ידועים לכל. בהשוואה למדינות העולם, מדינת ישראל מובילה במספר עורכי דין לנפש.
בצרפת המספר עומד על עורך דין אחד לכל כ – 1,200 נפש; בבריטניה 1 לכ – 400; ובארה"ב 1 לכ – 270;בישראל הנתון הוא 1 לכל כ – 160, מספר מרחיק לכת לכל הדעות. ראשית כל, לא למותר לשאול, מה רע בכך?
תלוי אפוא את מי שואלים. עורכי דין בישראל יטענו, לפחות בחלקם, כי המדובר ב"הצפה" של המקצוע, המדרדרת את רמתו ומורידה את קרנו. באותה נשימה, אף נפגעת לשיטתם יוקרתו של המקצוע. מנגד, העלייה במספר עורכי דין בישראל מבשרת בהכרח, כי רבים וטובים שבעבר נמנע מהם לעסוק במקצוע, הדלת פתוחה בפניהם כעת, והמדובר בהגשמה, מניה וביה של חופש העיסוק. ננסה לעמת בין שתי תפיסות אלו, אך ההכרעה בין השתיים היא מורכבת ורבת פנים.
מה גרם לעלייה מסחררת במספר עורכי הדין?
מדברת בעד עצמה היא העובדה, כי מאז ומתמיד היה למקצוע ביקוש רב.
משרד עורכי דין הוא מקום מבוקש לעבוד בו. מנגד, בעבר ניתן היה לרכוש תואר במשפטים בארץ, באוניברסיטאות בלבד.
הגבלת המקומות הביאה להגבלת הצבור הרחב, שדרכו אל התואר, ואל המקצוע, נחסמה. ישנם רבים שיקראו תיגר על דרך סינון המועמדים ללימודי משפטים באמצעות הבחינה הפסיכומטרית ותוצאות הבגרות. הקשר בין מדדים אלו לבין יכולות הנדרשות מעורך דין מצוין אפילו, הוא לשיטתם מקרי בהחלט.
בשנות ה – 90 החלה המדינה בהקמת מכללות אזוריות, שלאחריהן קמו מכללות פרטיות אשר הציעו תואר במשפטים, וקיבלו, בסופו של יום, את אישור המועצה להשכלה גבוהה. אך זאת יש לזכור:
- תואר במשפטים איננו ערובה כלל לקבלת רישיון לעסוק כעורך דין ולא די בו.לשכת עורכי הדין, היא והיא בלבד המסמיכה עורכי דין בישראל, ממונה על התמחותם ועל בחינת ההסמכה והפוסקת הבלעדית בדבר חברותם בלשכה. לפיכך יש לומר, שלעלייה המסחררת בבעלי תואר במשפטים – המבורכת כשלעצמה – אין בהכרח קשר לעלייה המסחררת במספר עורכי דין, וזו מונחת לפתחה של לשכת עורכי הדין דווקא.
- ככל שישנה "הצפה" במספר עורכי דין בישראל, הרי שלשכת עורכי דין היא היושבת על הברז. ככל שעולה טענה על פגיעה ברמתו של המקצוע, לשכת עורכי הדין היא האמונה על רמתו. היא אחראית על בחינות ההסמכה ועל רף הקושי. ככל שמדובר על פגיעה ביוקרה, הרי שיוקרה איננה עניין שבחוק או בכללים, כי אם של תדמית.
- ניתן וראוי ואף חובה לשמור על רמתו של המקצוע, בדרכים רבות. למשל על ידי קביעת התמחות ארוכה יותר, שתכנייה משמעותיים יותר, ועד חיוב בתעודת "מומחה" לעורך הדין בתחומו, כגון פשיטות רגל או מקרקעין – כמקובל ברפואה. ספק אם חסימת מועמדים ראויים לעסוק במקצוע היא הדרך לעשות כן.
האם ישנם צדדים חיוביים לעליה במספר עורכי דין בישראל?
במלים פשוטות, להיות עורך דין, זה לא מזיק. משרד עורכי דין הוא מקום מפרה לעבוד בו. המדובר בידע המקנה כלים לעסוק בתחומים רבים ומגוונים שאינם בהכרח עריכת דין או עבודה במשרד עורכי דין. יהיו שיטענו שככל שחלק גדול יותר מן האוכלוסייה יכיר את החוק, את אופן עבודת המחוקק ובעיקר את כללי הפרוצדורה המשפטית והמנהלית, כך ייטב לציבור בכללותו.
האלטרנטיבה היא, שרבים שהם בעלי כישורים להיות עורכי דין לעילא ולעילא, יחסמו בגלל חולשתם היחסית לשנן פרטים, לדבר בלשון צחה, או לעבור בהצלחה יתירה מבחן פסיכומטרי – חולשות שאינן מעידות בהכרח על העדר כישורים לשמש עורכי דין ראויים.
ללשכת עורכי הדין עומדים כלים רבים ורבי עוצמה, החל מבחינות הלשכה, עובר בכללי האתיקה וכלה בבתי הדין המשמעתיים, לפקח על עורכי דין בישראל ועל דרך עבודתו של משרד עורכי דין, ולהסדיר התנהגות מקצועית ראויה. לא למותר להוסיף עוד שגם לבתי המשפט תפקיד להשריש נורמות פסולות במסגרת בירור תביעות רשלנות מקצועית נגד עורכי דין בישראל המוגשות מידי יום.
לסיכום, שמירה על רמת המקצוע היא מטרה נעלה. תפקיד זה מוטל לפתחו של המחוקק, לשכת עורכי הדין ובתי המשפט. לא ברור שפיחות במספר עורכי דין בישראל יביא לשמירה על הרמה המיוחלת. מנגד ישנם צדדים חיוביים בריבוי עורכי דין, לחברה בכללותה, ולציבור גדול שהעיסוק היה חסום בפניו שנים ארוכות.
לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 
חייג עכשיו
צור קשר