רשלנות רפואית בטיפול בחיות

תביעות רשלנות רפואית יכולות לעסוק גם בטיפולים שונים כאלה ואחרים ניתנים על ידי וטרינר. 

רשלנות רפואית בטיפול בחיות דורשת התייחסות מקצועית מקיפה.

לא קל לזהות את הרשלנות הרפואית ולאבחן אותה, או לדרוש בגינה פיצוי מטעם הרופא המטפל או המוסד המשלח. משרד החקלאות הוא זה אשר אחראי על ניסוח החובות אשר מוטלות על וטרינרים בישראל.

על פי הנוהל, וטרינר אשר נדרש לטפל בחיה חייב לדווח לבעלים על פרטי הטיפול. עליו להעניק לבעלי החיות אפשרות לבקר אותן במהלך האשפוז, כל עוד העניין לא מפריע לניתוח עצמו או מסכן את האנשים בסביבה.

עוד קובעים הנהלים כי במידה והחיה נשארת לאשפוז במרפאה מכל סיבה שהיא, הרי שבעליה צריכים לקבל דיווח מלא ומפורט. נהלי הדיווח תקפים כמובן גם לגבי מקרים שונים של המתה בחסד.

מקרי רשלנות רפואית נפוצים ביותר

יש מספר מקרים בהם קל יותר להבחין ברשלנות רפואית של וטרינר. מקרים אלו כוללים אי ביצוע חיסון כנדרש, עיקור כלבה אשר גורם למוות, ניתוח שמסתבך ועוד.

יחד עם זאת, החוק לוקח בחשבון את ההשתייכות של בעלי חיים לקבוצות סיכון מסוימות כאלה ואחרות. יש כלבים אשר ידועים בסיכוי הגבוה שלהם לחלות במחלות, ללא קשר לאופי הטיפול הרפואי שמעניק הוטרינר.

הגשת התביעה נגד רשלנות רפואית

מבחינת החוק וההתייחסות אל תביעות רשלנות רפואית בטיפול בחיות, ישנם שלושה סוגים עיקריים של מחלות.

קיימות מחלות אשר מאפיינות בעלי חיים בלבד, מחלות אשר עוברות מבני האדם לבעלי חיים ומחלות משותפות. אי אבחון של מחלה אשר הביאה לנזק לאדם או בעל חיים אחר היא עילה ברורה לתביעת רשלנות רפואית חמורה.

על מנת להתמודד עם רשלנות רפואית מן הסוג הזה ניתן לפנות למשרד החקלאות ולהגיש תלונה, או לשכור את שירותיו של עו"ד, להרכיב כתב תביעה ולהגישו לבית המשפט. תביעת רשלנות רפואית נבו נגד וטרינר חייבת להיות מלווה בצירוף חוות דעת רפואית, להסתמך על ראיות מובהקות ולהציג את פרטי הטיפול הלכה למעשה. בנוסף לכך, בתביעות רשלנות נגד וטרינר קיימת עילה של הסמכה מדעת אותה צריכים לספק כמובן בעלי החיה.