המונח "לשון הרע" יכול לעורר אצל כל אחד מאתנו קונוטציות שונות. עבור רבים משמעותה של לשון הרע היא פגיעה באופיו האישי של האדם, כזו המבקשת ללעוג לו בשל מקום מגוריו, למשל, או בשל גילו. יש המכנים זאת בשם הוצאת דיבה.
אחרים יגידו כי לשון הרע, פירושה פגיעה בפרנסתו של אדם או אמירה המייחסת לו מעשים שלא ביצע. מי מהם צודק? ובכן, כולם צודקים. חוק איסור לשון הרע מגדיר בסעיף 1 מהי לשון הרע וזוהי הגדרה רחבה מאוד, המכילה בתוכה את כל הקונוטציות שהועלו כאן ורבות אחרות בכל הקשור להוצאת דיבה.
חוק לשון הרע, מסביר עו"ד אדי סוברי כי הוא אחד מן החוקים החשובים ביותר היות שאמון הוא על שמירת זכויות יסוד: חופש הביטוי והזכות לכבוד. אולם, יש להבין כי אלו אינם חיים בכפיפה אחת ויש לאזן ביניהם, בכל פעם מחדש.
מהי לשון הרע – סעיף 1 לחוק
המחוקק בחר ליצור הגדרה רחבה מאוד של לשון הרע והוצאת דיבה, על מנת שהחוק יוכל לעגן כמה שיותר מקרים. לשון הרע יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ולגרום לנזקים שונים. בראשם עומד הנזק לפרנסתו של אדם שהרי פרסומה של לשון הרע, יכול להוביל להרס כלכלי מוחלט של חברה או בית עסק.
פרסום אמרה כנגד אדם המייחס לו מעשים, התנהגות או תכונה לא לו, עלול להשפילו ולגרום לו לעוגמת נפש רבה, כמו גם לנזק כלכלי. האם כל אמרה פוגענית תהיה בגדר לשון הרע? בתי המשפט מחילים על חוק איסור לשון הרע את מבחן האדם הסביר: האם בנסיבות המקרה, היה כל אדם סביר, נפגע מן ההתבטאות.
החלת מבחן זה מבקשת לנטרל נסיבות אישיות של הנפגע, אשר בגינן יכל הוא להיפגע, אך כל אדם אחר, לא היה נפגע מאותה התבטאות.
דרכי הבעה – סעיף 2, סעיף 3
לשונו של סעיף 1 לחוק מלמדנו כי הגדרת המונח לשון הרע היא רחבה מאוד. אולם, חשוב להבין כי קיומה של עילת לשון הרע, דורשת יותר מהיותה של האמירה פוגענית בעיני האדם הסביר.
חוק לשון הרע קובע כי ישנם תנאים נוספים לקיומה של לשון הרע:
- פרסום לשון הרע: סעיף 2 לחוק קובע כי לשון הרע חייבת להיות מפורסמת ברבים.
- דרכי פרסום: הפרסום עצמו יכול להיות בעל פה, בכתב, בציור, צילום או כל אמצעי אחר.
- אופן הפגיעה: חוק איסור לשון הרע קובע בסעיף 3 כי אין חשיבות לשאלה האם לשון הרע הובעה באופן ישיר כלפי הנפגע או האם הפגיעה משתמעת מן הפרסום.
- העדרן של הגנות: בית המשפט לא יטיל אחריות אזרחית או פלילית בגין לשון הרע אם עומדת לנתבע או לנאשם, אחת משתי ההגנות שבחוק: הגנת אמת בפרסום והגנת תום הלב.
חוק לשון הרע – סעיף 5
לעניין הוצאת לשון הרע או הוצאת דיבה, נשאלת השאלה האם ניתן להוציא לשון הרע על אדם שנפטר. חוק לשון הרע קובע, בסעיף 5 כי הוצאת לשון הרע על אדם שנפטר, דינה כדין הוצאת לשון הרע על אדם חי. ההבדל בין שני המקרים הוא ביכולת להגיש תביעה או כתב אישום.
חוק איסור לשון הרע קובע כי היה ומושא לשון הרע נפטר, רק קרוב משפחה של הנפטר, יוכל להגיש תביעה אזרחית נגד המפרסם ורק על פי בקשתו, יוגש כתב אישום.
אחריות בגין לשון הרע – סעיף 6, סעיף 7
חוק איסור לשון הרע קובע כי הוצאת לשון הרע היא עבירה פלילית ועוולה אזרחית, גם יחד. הוגש כתב אישום בגין לשון הרע, יכול ויוטל על הנאשם, אם יורשע, עונש מאסר של שנה אחת.
כמו כן, רשאי הנפגע להגיש תביעה אזרחית לפיצוי כספי נגד המפרסם, מכוחה של פקודת הנזיקין. לעניין זה חשוב לציין כי הנפגע יכול להגיש תביעה לקבלת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק, עד לסך של 50,000 ש"ח. במקרה והוכיח הנפגע כי לשון הרע פורסמה בכוונה כדי לפגוע בו, יכול הוא לקבל פיצוי של עד 100,000 ₪.
פיצוי ללא הוכחת נזק – סעיף 7 א'
המחוקק בחר להגדיר את המונח לשון הרע בצורה רחבה, על מנת לכלול את כל מקרי הפגיעה האפשריים, במסגרת החוק. זאת מתוך הבנה כי לשון הרע איננה מקובלת בחברה תקינה ויכולה לגרום לעוגמת נפש ולנזק כלכלי גם יחד לנפגעים ממנה.
בנוסף לזאת, הכיר המחוקק בבעייתיות עמה צריך הנפגע להתמודד, בבואו להגיש תביעת פיצוי כנגד המפרסם: נטל ההוכחה. על הנפגע, כתובע, מונח נטל ההוכחה ולמותר לציין כי ישנו קושי רב מאוד להוכיח את הנזק שגרם עקב הוצאת לשון הרע.
לפיכך, חוק לשון הרע קובע כי בית המשפט מוסמך לפסוק פיצוי כספי, ללא הוכחת נזק שגרם הנתבע לתובע. בשל העובדה כי התובע לא הוכיח את נזקיו, מוגבל פיצוי זה לסך של 50,000 ₪ ולסך של עד 100,000 ₪ במקרה שהוכחה כוונה לפגוע.
חוק איסור לשון הרע הוא אחד מן החוקים החשובים בשל תפקידו להגן על חופש הביטוי וכבוד האדם. לחוק מספר סעיפים חשובים, אשר פורטו בהרחבה במאמר זה.
לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 
חייג עכשיו
צור קשר