צוואת שכיב מרע מהי? (מדריך משפטי)

צוואה היא מסמך משפטי המבטא רצונו של אדם באשר לחלוקת עיזבונו לאחר מותו. במקרים בהם הצוואה נעשית בעל פה על ידי המצווה, בית המשפט ייאלץ להכריע באשר לחוקיות ותוקף הצוואה.

מהי צוואת שכיב מרע?

צוואה שבעל פה נקראת "צוואת שכיב מרע". במצב בו אדם חש כי ימיו ספורים והוא לא ערך צוואה כדין או לא הכניס לצוואה הקיימת שינוייו, יוכל לבצע צוואה שבעל פה. סעיף 23 לחוק הירושה קובע מספר תנאים מצטברים בכדי שצוואת שכיב מרע תהיה צוואה תקפה:

• על ההצהרה להיאמר על ידי המצווה עצמו.
• על ההצהרה להישמע בפני שני עדים ששומעים את רצון המצווה באותה עת בה היה במצב של שכיב מרע.
• יש להעלות את רצון המצווה בכתב בהקדם האפשרי.
• העדים חתמו על זיכרון הדברים והפקידו אותו אצל הרשם לענייני ירושה.
• ככל שהמצווה נותר בחיים לאחר שחלפו 30 ימים ממועד הצוואה בעל פה, צוואתו תתבטל.

מי נחשב כשכיב מרע?

במצב בו אדם נמצא על ערש דווי וקרוב לוודאי כי הוא עומד ללכת לעולמו בקרוב הוא יחשב כשכיב מרע. שכיב מרע לא צריך להוכיח את היותו כזה, מספיק שמשתמע שכך הדבר (252/70 קרולה רוזנטל נ' טדאוש טומשבסקי).
כלומר, אין צורך שאדם יגסוס בבית חולים בכדי להיחשב שכיב מרע, מספיק שאדם יראה עצמו מול פני המוות.

על פי המשפט הישראלי יש לבחון את ההיבט הסובייקטיבי של אותו אדם שמאמין כי הוא עומד ללכת לעולמו.

יסוד אובייקטיבי

המונח "שכיב מרע" לא הוגדר בחוק ונלקח מהמשפט העברי. בהלכה העברית שכיב מרע מעיד על מצב אובייקטיבי, המתמקד במצבו הגופני של האדם. שכן, לפי ההלכה גם אם אדם סובל ממחלה קשה, אולם מצליח לתפקד גופנית, אין הוא ייחשב כשכיב מרע.

יסוד סובייקטיבי

לצד חשיבות ההגדרה האובייקטיבית, מייחסת מערכת המשפט חשיבות רבה גם לתחושה הסובייקטיבית של המצווה. בפסיקה נקבע כי כל אדם הרואה עצמו כשכיב מרע, בנסיבות המצדיקות זאת יוכל לערוך צוואה בעל פה.

עדים לצוואת שכיב מרע

תפקיד העדים לצוואת שכיב מרע הוא תפקיד חשוב ומחדל בפעולותיהם עלול להוביל לפסילת הצוואה.

עו"ד סכסוכי ירושה יוסף גביזון מדגיש כי חוק הירושה מגדיר את הדרישה מן העדים וקובע כי על העדים להיות בגירים וכשירים משפטית ואף לדבר בשפתו של המצווה. החשש שעולה מכך, הוא שהעדים יתערבו בעריכת הצוואה בכדי ליהנות ממנה, שכן בסמוך לעריכת הצוואה, המצווה הולך לעולמו ולא ניתן לברר עמו את הדברים.

עולה ספק לגבי אמיתות הצוואה- מה ניתן לעשות?

ככל שהעדים לא ערכו זיכרון דברים בתוך זמן קצר מעת אמירת הדברים על ידי המצווה או לא הפקידו אותו אצל הרשם לענייני ירושה תוך זמן סביר, קיימת אפשרות לפנות לבית משפט לענייני משפחה במסגרת הליך פסילת צוואה או ערעור על צוואה, במהלכה תעלה השאלה האם הצוואה מתעדת את דברי המצווה.

בנוסף, ניתן לפנות לבית משפט לענייני משפחה גם במקרה בו זיכרון דברים שנרשם על ידי עורך דין נוסח באופן שברור ממנו, כי לא משקף את דברי המצווה.

ביטול ופסילת צוואת שכיב מרע

ביטול צוואת שכיב מרע

חוק הירושה קובע כי צוואת שכיב מרע מתבטלת בתוך 30 ימים מעת עריכתה, אם המצווה נותר בחיים. ביטול צוואת שכיב מרע מתבצע באופן אוטומטי.

פסילת צוואת שכיב מרע

במקרים בהם צוואת שכיב מרע מחסירה פרט מסוים או שקיים ספק לגבי אמתותה ניתן להגיש בקשה לפסול אותה. על המבקש מוטל נטל ההוכחה! סעיף 25 לחוק הירושה קובע כי בית המשפט יכול לקיים את הצוואה גם אם נפל פגם באחד הפרטים, ובלבד שהתקיימו כל מרכיבי היסוד בצוואה.

לסיכומו של דבר, בצוואה שבעל פה קיימים קשיים מסוימים עליהם בית המשפט צריך להתגבר, בניהם, החשש לרמאיות מצד העדים והקושי בהבנת רצונו הכנה של הנפטר, עם זאת מערכת המשפט בישראל מעדיפה את האינטרס לקיים את רצון המת ולכן צוואת שכיב מרע מהווה פתרון מעולה במצבים שלעיל.

זכרו, כי חשוב להתנהל בצורה הנכונה ביותר בעת עשיית צוואת שכיב מרע.