מתי מפרסם של חוות דעת שלילית על עסק לא צריך לחשוש מתביעת לשון הרע?

"הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות"- אין המדובר במונח סתם שכן כיום, כאשר האופציות העומדות בפני כל אדם באשר הוא, לכתוב ולפרסם את שעל ליבו בשלל אמצעים ברשת, כל אמרה או פרסום, דעה או מחשבה, הופכות בן רגע לנחלת הכלל בבחינת כדור שלג שלא ניתן לעצור.

האיזון בין יכולת וזכותו של אדם להתבטא ולהעביר ביקורת צרכנית חייב להיות אל מול זכותו של אחר שלא להיות חשוף לפגיעה בשמו, בעסקו או במקור הפרנסה שלו על ידי פרסום שלילי אודותיו ולכן, הפגיעה תיבדק אל מול הוראות החוק – האם לגיטימית היא או שלא.

מדוע לפרסם חוות דעת שלילית על עסק?

פעמים רבות אדם אשר התאכזב או הרגיש מרומה  משירות שקיבל (איטי, לא יעיל, אינו הגון ועוד) או ממוצר שסופק (פגום, שונה ממה שהוצג בפניו וכו')- יבקש להביע דעתו, מורת רוחו, או את זאת שהיה זכאי לפיצוי לדעתו, אך בית העסק סירב, התעלם, או טען לאי זכאות לפיצוי.

מאחר ולא כל אדם יכול להגיש תביעה כנגד בית העסק, הן משיקולים כלכליים (לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לשכור עורך דין) והן משיקולי נוחות וזמן (הרבה פעמים אנשים יוותרו כי "לא רוצים להתעסק עם זה"), יפנו להביע דעתם או לכתוב ביקורתם ברשתות החברתיות.

לפרסם פוסטים ברשתות החברתיות אינו כרוך בתשלום ולכן במקום לרוץ לבתי משפט ולהוציא כספים, עושים אנשים שימוש ברשתות, שהפכו  למצע הנוח ביותר להביע ביקורת או דעה בדבר בית עסק, חברה או אדם פרטי, אשר כשלו באספקת שירות או מוצר, לטענת המבקרים, כמובן.

האם לשון הרע? תלוי נסיבות בכל מקרה

על מנת שתוגש תביעה בעילת לשון הרע והוצאת דיבה, צריך שיתקיימו הוראות החוק ולא כל פרסום ביקורת מהווה לשון הרע המזכה בפיצוי:

1. בית המשפט יבחן האם הביקורת/ חוות הדעת/ הדעה מהווה לשון הרע (לא כל כינוי או קללה יהווה לשון הרע באופן גורף).
2. בית המשפט יבחן האם מדובר בפרסום כפי שמוגדר בחוק (באיזה אמצעי, האם ליותר משני אנשים מלבד המפרסם והנפגע).
3. בית המשפט יבחן האם עומדות למפרסם ההגנות הקבועות בחוק שיכולות להגן עליו גם במקרה שמדובר בפרסום לשון הרע כמו הגנת אמת בפרסום (אמת דיברתי), הגנת תום הלב, ביקורת עניינית, הבעת דעה, עניין לציבור ועוד.

איך לעשות זאת נכון ולהגן על עצמנו מפני תביעת לשון הרע?

ביקורת צרכנים אינה רק לגיטימית, אלא לעניות דעת בתי המשפט- היא אף הכרחית שכן, הצרכנים הם אלו אשר עומדים ומתנהלים ישירות אל מול בית העסק ובמקרה בו חוו עוגמת נפש ממוצר או שירות- כדאי שישתפו את כלל הצרכנים הפוטנציאליים של אותו מוצר או שירות.

אך חשוב לזכור עם כל הכבוד לרגשות וליצר הנקמנות שלעיתים מתעורר במצבים כאלה- לא כל חוות דעת צרכנית או ביקורת "תעבור" את מבחני בית המשפט ולכן ועל מנת שלא להיות חשופים לתביעת לשון הרע, כדאי לשים לב למספר פרטים הכרחיים:

1. לא לכתוב קללות או ביטויים משמיצים "נמוכים" ופוגעים (שכל מטרתם לפגוע בבית העסק ולהשפילו שלא לצורך).
2. לתאר בדיוק ככל הניתן את השתלשלות האירועים (לא להמציא עובדות שניתן בקלות להפריך) ולהיצמד כמה שאפשר לעובדות שהיו בפועל.
3. לספר את האמת- הרי אם הביקורת לגיטימית- האמת טובה דיה ואם אדם בחר להפליג בדמיונות ממוחו- יישא בסיכון להיתבע ולשלם פיצוי לנפגע.

בית עסק או כל גוף המספק שירות או מוצר, חשוף מעצם היותו כזה לביקורת צרכנית שהרי, לא ניתן אף פעם לרצות את כולם ולכן, ביקורת או חוות דעת שלילית על עסק, הינה דבר מתבקש ורצוי, אך לא בכל מחיר ומפרסם ביקורת, גם אם כועס וצודק, צריך להיצמד לעובדות ולספר אמת.