מהי תביעת השתקה במקרה של לשון הרע? (מדריך משפטי)

תביעת השתקה (או בשמה האמריקאי תביעת SLAPP) – כשמה כן היא, מטרתה להשתיק אדם או ציבור או גוף מסוים בעניין ציבורי מסוים, כדי למנוע הפצת מידע לאותו הציבור, כאשר באותו המידע (הגם שהמידע נכון ואמיתי) יש על פי רוב להזיק או לפגוע באותו "המשתיק".

בארץ, תחום תביעות ההשתקה אינו מפותח דיו עדיין, לא קיימות הוראות דין בקשר אליהן ואף בפסיקה, טרם התגבשו מבחנים או תנאים או כללים ברורים שיוכלו לקבוע כיצד להתייחס אליהן ובעצם, נכנסות בבחינת "אירוע מתגלגל" וכל מקרה שמגיע לבית המשפט, נידון לגופו.

תביעת לשון הרע והוצאת דיבה – תביעה לגיטימית וחשובה

ידוע הוא כי כיום, כל אחד הינו שחקן מקלדת וכל אחד ובכל רגע נתון יכול לכתוב ולפרסם כל שרוצה על אחר ופרסום זה יכול להיות בתוך רגעים ספורים ויראלי ולהגיע לאוזניי ולעיני כל.

ישנם רבים העושים בכלי זה שימוש לרעה בכדי לפגוע בשמו הטוב של אחר, בכדי לפגוע בפרנסתו, בכדי להשפילו ולגרום לו לנזקים ומסיבות אישיות קנטרניות בלבד – כנגד אלו קיים חוק איסור לשון הרע, המאפשר הגשת תביעת לשון הרע והוצאת דיבה כנגד הפוגע לצורך פיצוי הנפגע.

כמובן, כי לא כל תביעת לשון הרע מתקבלת ועל התובע להוכיח התקיימה של לשון הרע ועל המתגונן, להוכיח את הלגיטימיות בפרסום בהתאם להגנות הקיימות (פרסום נכון, הבעת דעה, עניין ציבורי, בתום לב ועוד).

תביעת השתקה – השתקה בכסות של תביעה לגיטימית

אך מה כאשר הפרסום אודות מוצר או שירות או גוף מסוים הינו שלילי אמנם, אך אינו מהווה לשון הרע? שהינו נכון ואמיתי וחשוב לחשוף אותו לידיעת הציבור כולו או לידיעת ציבור מסוים? שיש בו כדי לעזור או לתרום או להזהיר את הציבור?

במקרים כאלה, מי שיגיש את אותן תביעות השתקה שהן לכאורה תביעות לשון הרע לגיטימיות או שיאיים בהגשתן, הוא אותו אדם או גוף או חברה, שיבקשו להשתיק את אותו המפרסם מלחשוף את אותו המידע לציבור שאותו "משתיק" מבקש להסתיר.

איך נזהה – תביעת לשון הרע לגיטימית או תביעת השתקה פסולה?

ישנם מספר "תמרורי אזהרה" לזיהוי ואבחון תביעת השתקה אל מול פני תביעת לשון הרע רגילה ובין היתר (יש לזכור כי טרם נקבעו מבחנים ברורים בחוק או בפסיקה):

1. נזהה את נושא התביעה – האם קשור לעניין שיש בו עניין של ממש לציבור- יכול להיות בקשר למוצר או לשירות פופולרי, לפעילות של קבוצה מסוימת שמקדמת נושא ציבורי מסוים (כמו נגישות לבעלי מוגבלויות לדוגמא), לניסיונות שיווק של חברה קטנה וכיו"ב.
2. נבחן את סכום התביעה – נכון הוא שהנטייה בתביעות בכלל ובתביעות לשון הרע בפרט "לנפח" סכומי תביעה כבר מלכתחילה, אך אם סכום התביעה גבוה במיוחד בהתייחס לעילות התביעה- ניתן יהיה לייחס זאת לניסיון התובע להפחיד ולאיים על הנתבע.
3. נבחן עילות התביעה – האם מבוססות וחזקות או שנראה כי כבר מהתחלה אין בהן שום "בשר" ונטענו באופן סתמי של ממש.
4. נראה מי הצדדים לתביעה – בתביעות השתקה, בדרך כלל, יהיה צד אחד שיהיה יותר חזק כלכלית באופן משמעותי מהצד השני, שהרי זה ה"נשק" העומד לרשותו בכדי להרתיע ולרוב, יכול להרשות לעצמו לנהל הליכים משפטיים יקרים סתם בניגוד לצד השני.

נראה, כי זה רק עניין של זמן עד אשר יתבסס תחום זה ולמערכת המשפט, יהיו תשובות ברורות ואמצעים חוקיים וחזקים יותר בכדי להילחם בתופעה נלוזה זו, בה שוב מנסה "בעל המאה" לשלוט ב"בעלי הדעה" וכל האמצעים, לטעמו כמובן, כשרים.